התערוכה ההיברידית

"רחל"

רחבת אודיטוריום ראסל ברי, קומה מינוס 2

ספר המתאר את סיפורה של רחל, אשתו של רבי עקיבא.

כבר מגיל צעיר מתחנך ציבור שומרי תורה ומצוות על המדרש המביט ברגעים אישיים ורגישים בחיי רבי עקיבא ורחל אשתו כמסר לשאיפה ודבקות בלימוד התורה.
ביצירתי ביקשתי להציג את דמותה הייחודית של רחל, להראות את נקודת מבטה ואת ההחלטות שהיא מקבלת בביתה הפרטי מתוך הערכים שדרכם היא פועלת, כיצד הרצונות, האכזבות, ההקרבות והפערים המתקיימים בסיפורה האישי משפיעים עלינו עד היום, בשיח הציבורי והאישי.
ברצוני לעורר שיח, לדבר על מורכבות, על האישה שמחכה ושואפת, על התורה.
ההבטחה "אם היה בידי, הייתי עושה לך ירושלים של זהב" מהדהדת במהלך הסיפור, כתפילה ותקווה לבאות.

בהגשת: ציפי ויטמן

"וגר כבש עם כבש"

רחבת אודיטוריום ראסל ברי, קומה מינוס 2

סרט אנימציה בנושא ה"שלום"

כולנו רוצים, מדברים על שלום ומקווים לשלום ולמרות זאת המציאות מוכיחה שלא פשוט להשיג שלום.
לא ברמה הפרטית לא ברמה הלאומית ולא ברמה הבין לאומית. הפרוייקט בא לבחון מחדש את המושג שלום עפי פרשנויות מהיהדות ולשאול מהו השלום?

הפרוייקט מציג שלוש פרשנויות שונות של שלושה רבנים שונים.

הפרוייקט הוא סרט מטאפורי. המטאפורות לקוחות מעולם המטבח מכיון שמצד אחד המטבח הוא מקום המשכן של השלום בבית, הפעולות שנעשות במטבח הן פעולות של יצירת הרמוניה ושלום בין מרכיבים שונים, ומצד אחר ישנו במטבח גם צד של כאוס והפך ההרמוניה.

בהגשת: נעה סרוסי

"הדרך הביתה"

רחבת אודיטוריום ראסל ברי, קומה מינוס 2

סרטון זה חוקר את מסעה של אמי מאתאיזם סובייטי ליהדות.
באמצעות ויזואליות מטפורית, הסרטון מתאר רגעים מחייה שהובילו אותה למצוא את דרכה ליהדות.
בהגשת: מלכה אלטר

"האין רווח בֶּאמת"

רחבת אודיטוריום ראסל ברי, קומה מינוס 2

וְהָרָצִים בְּהוּלִים לְעִיר מוֹלַדְתָּם,
שׁוֹעֲטִים מִן שֶׁיִּהְיֶה לְהָיָה, מְדַלְּגִים עַל פְּנֵי הוֹוֶה
הֵם רָצִים בִּי תָּמִיד גּוּשׁ אָדָם, דַּעְתָּם קַלָּה עֲלֵיהֶם,
שְׂחוֹקָם סָב כְּצִפּוֹרִים, מְרַפְרֵף בִּי וְשָׁב,
קַשּׁוּבָה לָהֶם –
אֵינִי מְבִינָה דָּבָר
כָּמַהְתִּי לָרוּץ, לְהִתְאַבֵּד כָּךְ עִמָּם
בְּגוּף אֶחָד אֶל מַמְלֶכֶת הַצְּחוֹק עַד,
אֶל קֶסֶם הַמֻּתָּר
וְהִנֵּה אֲנִי, שׁוּב אֲנִי, שָׂשָׂה אֲדָמָה מִפְּנֵי שׁוּבִי – חָסַרְתִּי
הִנֵּה כָּאן, שִׂמְחַת הַיֵּשׁ, חֶדְוַת שָׁבִים.

דרך חומרים ודימויים קרובים המתגלים לי ביום־יום, עסוקה באימא שאני, בילדים שאין לי, בילדים שיש.
מדברת על הורות-רחמים-החזקה-שליטה, על השכול הזה שעובר מדור לדור, על מסירה והתמסרות, על נשיאה – יש לשאת את ילדינו, לשאת את המבוכה.
עסוקה ביציאות, מה יוצא ממני? לכמה פרוטות אני נפרטת? ואיך נראים פרוטותיי? אני רב, אינני אחד, כל חלקיקיי מונחים כאן, מתכופפת להרימם, ויש בכפיפתי כניעה, מן הקרבה, אלו הקרביים, הקורבנות שאנו מקריבים במקדש החיים.

בהגשת: יעל ממן

"סיפור שבתוכי"

חדר 2052, קומה מינוס 2

הסיפור שלי הוא סיפור שלא אספר, שאינני מסוגלת לספר. יש לו צורה ותבנית שאיני רואה אך מרגישה. עולמי הוא סיפורי – עלילה המורכבת מעולמות רבים שאני יוצרת בתודעתי. לכל עולם סיפור משלו, מתמשך ואין-סופי.

אני מוכרחה לתאר את העולמות ואת סיפורם, ולא רק את מה שנוגע לתושביהם. אני חייבת להפיץ בעולם שבו אני חיה את השמועה שעולמנו אינו יחידי. אצבעותיי משתוקקות לתאר לעולם שגופי שרוי בו את העולמות שאני רואה בעיני-רוחי. הן נכספות להכניס את הדמויות המקננות בי אל העולם שכולנו חיים בו. אני חייבת לחשוף את אמנותי-מהותי בפני תושבי התבל, כדי שיוכלו לקחת חלק בעולמות אלה, להצטרף לסיפורם.

בהגשת: נדיבה רות אנגלברג